לעשות את ההבדל – מהותו של עד מומחה

לעשות את ההבדל – מהותו של עד מומחה 

בעל הזכויות בתמונה לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. במידה ואתה בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: lior1802@gmail.com

הקדמה

   כאשר אדם, שלא מצוי בעולם המשפטי, שומע על "עד מומחה", מצטייר לנגד עיניו אדם בעל ידע מופלג, שנרכש לאחר שנים רבות של לימוד ועבודה מעשית, אשר מגובה ע"י תעודה רשמית, המסמיכה אותו כמומחה בתחומו. האומנם כך הדבר?

   לפני שמתחילים לדון מהו "עד מומחה", יש להבין מהי הגדרת עד באופן כללי. ובכן, ההגדרה היא כדלהלן: כל אדם אשר הגיעה לידיעתו עובדה, בזכות אחד מחושיו או מומחיותו.

   כל אדם מהישוב, אשר ראה, שמע, חש, הריח או טעם דבר מה, יכול להעיד לגבי העובדה שהגיע לידיעתו בזכות אחד, או יותר, מחושיו. אבל, אסור לו להסיק מסקנות על פי עובדות אלה. לדוגמה: אדם שומע יריות המגיעות מחדר סגור, אחר כך הוא רואה אדם יוצא משם בריצה כשבידו אקדח וכאשר הוא נכנס לחדר הוא מוצא אדם אחר ירוי. עד כזה צריך להעיד בדיוק על מה ששמע (יריות), על מה שראה (אדם יוצא מהחדר ובידו אקדח וגופה בחדר), אבל אסור לו "לקפוץ" למסקנה שהאדם שנמלט הוא זה שירה באדם שנמצא בחדר!

   לכאורה, מדובר במסקנה הגיונית, הבורח ירה בזה שנשאר, אולם הסבר אחר, המגיע לאחר בדיקת ובירור כל העובדות הנוגעות למקרה, יכול להיות גם: האדם שבחדר ירה בעצמו וחברו, שהיה עד לאירוע, נכנס להלם, חטף את האקדח ונמלט החוצה!

   להבדיל מעד "רגיל", עד מומחה רשאי, צריך ואפילו חייב להעיד על מסקנותיו, אליהן הגיע בזכות עובדות שגילה בעזרת חושיו. מסובך? הדוגמה הבאה תבהיר את המצב.

   כל אדם יכול למשל למדוד חום, דופק ולחץ דם של אדם אחר (חובשים ואחיות עושים זאת כל הזמן), אולם יכול להעיד רק על תוצאות המדידות. רופא, המקבל את תוצאות המדידה, יכול להסיק איזו מחלה גרמה להן, ולפיכך עדותו תהיה עדות "עד מומחה".

   ללא תלות בתאריו של אדם, שנות לימודיו ושנות ניסיונו, כאשר הוא מגיע לבית משפט ומציג את עצמו כ"עד מומחה", עליו לשכנע את בית המשפט בנכונות מסקנותיו. יתרה מכך, כאשר הוא מופיע כעד נגדי, עד הבא להפריך עדות של עד מומחה אחר, עליו לשכנע בנוסף את בית המשפט כי מסקנותיו של העד הראשון אינן נכונות או אינן מבוססות.

   עדים מומחים לא תמיד מגיעים לעדות בבתי משפט. לרוב, עבודתם מתבטאת בכתיבת "חוות דעת של מומחה" בלבד ולכן יש חשיבות גדולה לתוכן של מסמך זה. איזה עובדות מתוארות בו? האם ישנן עובדות חדשות? מה המסקנות העולות מהעובדות הנ"ל? האם הן פסקניות? האם הן בספק? ומה תרומתה של חוות הדעת לקידום פתירת התעלומה סביב האירוע הנדון בבית משפט?  הדוגמאות הבאות, המתייחסות מטבע רקעו של הכותב לתחום הנשק, יבהירו מעט את הנושא.

חוות דעת של מומחה

   חוות דעת הן בדרך כלל מסמכים מאד "טכניים". חוות דעת משטרתית, לדוגמה, מתחילה מהצהרת המומחה שכל דבריו אמת (במקום עדות בבית משפט), ממשיכה בתיאור של המוצגים שנשלחו לבדיקה, כולל אריזות ונספחים, המשך בתיאור הבדיקות והממצאים שהתגלו ולבסוף המסקנות אליהן הגיע המומחה.

   בדרך כלל, כאשר חוקר שולח מוצגים לאחת ממעבדות המחלקה (כעת החטיבה) לזיהוי פלילי (מז"פ), הוא מצרף אליהם טופס נלווה למוצגים. בטופס זה הוא מתאר בקצרה את האירוע, המוצגים שנתפסו  ואת השאלות שיש לו לגביהן. טופס כזה יכול להיראות כדלהלן:

"בתאריך XXXXXX אירע שוד בנק במהלכו נורו מספר יריות. בזירה נאספו 7 תרמילים ו-5 קליעים. הבדיקות הנדרשות: מאיזה כלי נשק נורו התרמילים והקליעים, מכמה כלי נשק הם נורו והאם יש קשר לאירועי ירי קודמים".

   בשאלה האחרונה החוקר מתכוון לבדוק באם באוסף התרמילים והקליעים, שמחזיקה מעבדת נשק, יש תרמילים וקליעים בעלי סימנים ייחודיים זהים. (ראה מאמר חיפוש סובב עולם, מגזין "קליבר קרבי", גיליון מס' 19, עמודים 48-49).

   בחוות הדעת שמחזיר המומחה צריכים להיות, בין היתר, הפרטים הבאים: זיהוי מדוייק של הקליברים, של התרמילים והקליעים, זיהוי מאיזה נשק הם נורו (סוג, תוצר ולעיתים גם דגם), זיהוי באם מדובר בכלי נשק אחד או יותר וכמובן עדכון באם נמצא קשר לאוסף האירועים הפתוחים.

   נובע מהנ"ל, שעבודת המומחה מתחילה מזיהוי הקליבר של התרמיל ו/או הקליע. חושבים שזה פשוט? 

   בדרך כלל, קליעים לא מגיעים כשהם מושלמים, אלא כשהם פגומים, מעוכים ומעוותים. מה דעתכם? אפשרי לדעת מה הקליבר של כל אחד מהם?

  לאחר שנקבע הקליבר, על המומחה לעבור למלאכת ההשוואה. לעיתים היא נראית מאד ברורה ואז גם אתם יכולים לאשר אותה. אולם מה לגבי מקרה בו נראים מעט מאד סימנים, האם גם שם יש לדעתכם השוואה?

   גם לגבי תרמילים יש לבצע אותו תהליך. אמנם קל יותר לקבוע קליבר, אך מלאכת ההשוואה יכולה להיות קשה באותה מידה. האם תמיד ניתן לדעת האם אלה סימנים ייחודיים או משפחתיים?

    אם נחזור למקרה שלנו ונתייחס ל"מוצגים" שנשלחו באירוע השוד המתואר לעיל, חוות הדעת אמורה להיראות כך:

תיאור ממצאים

1. 7 התרמילים הם מקליבר 9X19 מ"מ. סומנו 1 עד 7.
2. 5 הקליעים הם מקליבר 9X19 מ"מ, מסוג FMJ. סומנו 8 עד 12.

מסקנות

1. חמשת התרמילים שסומנו 1 עד 5, נורו מכלי נשק אחד, מסוג אקדח חצי אוטומטי, תוצרת FN (בלגיה), מודל HP-35, או חיקוי שלו. ייקרא להלן כלי נשק A.
2. נמצא קשר (השוואה חיובית) בין נשק A לבין תרמיל מאירוע שוד מזוין מתאריך XXXX, מספר תיק YYYYYY.
3. שני התרמילים שסומנו 6 ו-7 נורו מכלי נשק אחד, מסוג אקדח חצי אוטומטי, תוצרת RUGER (ארה"ב), מודל P85, או דומה לו. ייקרא להלן כלי נשק B.
4. לא נמצא קשר לאוסף האירועים הפתוחים.
5. חמשת הקליעים שסומנו 8 עד 12, נורו מכלי נשק אחד, מסוג אקדח חצי אוטומטי, ייתכן FN מודל HP-35 או כלי נשק אחר בעל מאפייני סלילי קנה דומים.
6. נמצא קשר (השוואה חיובית) בין הקליעים לבין קליע מאירוע שוד מזוין מתאריך XXXX, מספר תיק YYYYYY.

   חוות דעת כזאת נותנת בידי החוקר כלי חקירתי ומודיעיני ממדרגה ראשונה. הוא יודע כי היו לפחות שני כלי נשק שנטלו חלק באירוע וכי אחד מהם נקשר לאירוע שוד קודם. הצלבה של מידעים לגבי חשודים אפשריים, באירוע האחרון ובאירוע הקודם, יכול להוביל אותו לזהות של חשוד/ים אפשרי/ים.

   בהנחה שהיה לחוקר מזל ואכן עלה שם של חשוד, בעקבות צווי חיפוש ומעצר, נמצא בביתו של החשוד אקדח FEG, המהווה חיקוי ל-FN. בדיקה נוספת במעבדת נשק, מאשרת כי נשק זה ירה את התרמילים והקליעים בשני מעשי השוד. כעת יש ראיה חזקה בידי הפרקליטות להאשים את החשוד בשני מעשי השוד. במידה והוא מודה בשוד האחרון אך לא מודה בשוד הקודם, עליו תהיה חובת ההוכחה כי הנשק לא היה ברשותו בזמן אותו שוד. בדרך כלל המשמעות היא שהוא צריך להוביל את השוטרים למי שמכר לו את הנשק ובכך להפליל עבריין נוסף! כמובן שהוא גם יצטרך לתת את שמו של "שותפו" למעשה השוד האחרון.

   עד כאן זה נשמע כמו פרק נוסף באחת מסדרות ה-CSI, בפועל, המציאות הרבה פעמים שונה. יותר ויותר אני נתקל בחוות דעת המכילות משפט מהסוג הבא:

"התרמילים נורו מכלי נשק אחד, ייתכן אקדח חצי אוטומטי, תוצרת לא מזוהה." (????????)

   כאשר אני נתקל במשפט כזה, בתוך מסמך שכותרתו "חוות דעת של מומחה", אני לא יודע אם לצחוק או לבכות. לצחוק, כי כעת אני יכול לכתוב חוות דעת נגדית ש"תרחיק" את הלקוח שלי מכל כלי נשק אליו הוא אולי נקשר (באמצעים חקירתיים או מודיעיניים), ולבכות, כי אם מישהו שמציג את עצמו כמומחה לא יכול לבצע זיהוי מדוייק של המוצגים, הוא מבזה את כל מושג ה"עד המומחה".

   מה עוזרת חוות דעתו לחוקר? במה היא מקדמת את החקירה? איך היא יכולה לשמש ראיה במשפט במידה ולא נתפס כלי נשק? התשובות הן: כלום, כלום וכלום!

   שלא יהיה לכם ספק, גם לי היו מיקרים בהם לא הצלחתי לזהות את כלי הנשק, אך במקרים אלה חוות דעתי נראתה כך:

"כרגע כלי הנשק לא מזוהה. נשלחה בקשה לסיוע בזיהוי למשטרות זרות. חוות דעת נוספת תצא בהמשך, ברגע שיהיה זיהוי וודאי".

   בדרך כלל, לאחר זמן מה היה מגיע זיהוי אפשרי, אותו הייתי מוודא בעזרת ניסוי ירי מכלי נשק דומה. אחר כך הייתה יוצאת חוות דעת משלימה עם זיהוי כלי הנשק.

   יש כאלה שיגידו שדי ביכולת לזהות את קליבר התרמילים ולקבוע מכמה כלי נשק הם נורו בכדי להגדיר אדם כ"מומחה", אני לא נמנה עם אנשים אלה.

   אני יכול ללמד כל אחד מהקוראים, בתנאי שאינו עיוור באחת מעיניו, כיצד לזהות קליבר, של תרמיל או קליע, במדויק, בתוך יום אחד ואני יכול להכשיר אותו להיות מומחה להשוואות בתוך חודש ימים, זה לא יהפוך אותו ל"מומחה", מקסימום לטכנאי זיהוי והשוואה.

   בעיני, מומחה הוא אחד ש"עושה את ההבדל", מישהו שיכול לקדם את החקירה קדימה ולתת בידי החוקר כלי שיסייע לו למצוא את החשוד. במועד מאוחר יותר, הוא צריך להיות זה שמספק לתובע את הראיות להרשעת הנאשם, מעבר לכל ספק סביר.

   למרות שעבורי, כמומחה זיהוי העובד עבור ההגנה, חוות דעת אלה מספקות כר נרחב להעלאת אפשרויות ולהטלת ספקות, שיעזרו לזכות את הנאשם, הרי שלנו כחברה הן מהוות מכשול ואיום, כי הן גורמות לכך שעבריינים ייצאו לחופשי או יקבלו עונש מופחת.

   מצד שני, חוות דעת סתמית ורשלנית כזאת, יכולה להביא למצב הפוך, בו אדם חף מפשע יורשע בגלל מצבור של ראיות נסיבתיות, שחוות דעת ה"מומחה" תהווה ראיה נסיבתית נוספת ביניהן.

   לדוגמה, אדם מואשם בירי לעבר רכבו של שכנו. בזירה נמצאים תרמילים וקליעים המזוהים ככאלה שנורו מאקדח מסוים.  ברשותו של אותו אדם יש אקדח כזה, אך כאשר הוא נשלח לבדיקה, חוות הדעת אינה קובעת באם התרמילים נורו, או לא נורו, מנשק זה, אלא קובעת ש"הסימנים המשפחתיים" מתאימים לסוג ומודל האקדח שבידי אותו אדם. יתרה מזאת, בדרך כלל ה"מומחה" לא יטרח לציין באם מדובר באקדח פופולארי, שיש כמותו עשרות אלפים, ובכך "יחליש" את תרומת חוות דעתו למסכת הראיות, אבל כן יציין באם מדובר באקדח נדיר, ביודעו שראיה זאת תחזק את מסכת הראיות!

   לסיכום, לא הידע של אדם ולא המיכשור המשוכלל העומד לרשותו הופכים אותו למומחה, אלא היכולת שלו להסיק מסקנות נכונות ולהגן עליהן בבית המשפט!