הקדמה
התחום המכונה בישראל "זיהוי פלילי" נחלק למעשה לשני תת תחומים העובדים ביחד ומשלימים זה את זה. ההבדל בין שני תת תחומים אלה ניכר בשמות הלועזיים שלהם, בעיקר בשפה האנגלית:
Criminal identification – זהו התחום שעוסק בחקירת זירות (Crime scene investigation), בתיעוד, באיסוף מוצגים, גלויים ונעלמים, באריזתם הנכונה והעברתם הלאה למעבדות הרלוונטיות. בתחום זה גם נכנס כל איסוף הראיות ממעורבים, כגון: טביעות אצבע, דגימות ביולוגיות, איסוף שרידי ירי ושרידים זעירים נוספים ועוד.
Forensic science – זהו התחום שבו מופעלות שיטות מדעיות, בעיקר במעבדות הזיהוי הפלילי אך לא רק, לשם "פענוח", ניתוח והבנה של משמעות המוצגים שנאספו בזירות וממעורבים, שחלקם לא מובנים מראיה בלבד. השוואת טביעות אצבע ממוחשבת, השוואת פרופילים ביולוגיים, זיהוי סימני כלים וכדומה, הם חלק מהבדיקות שנעשות ע"י מערך המעבדות של הזיהוי הפלילי.
אנשי השטח, שעוסקים בעיקר בחקירת זירות עבירה, נחלקים ל-3 מדרגים:
1. טכנאי זיהוי
2. חוקרי זירה.
3. חוקרי זירה מומחים.
במאמר זה אפרט מה המשמעות של כל מדרג ומה צריכים להיות התוצרים שלו, שאמורים לשמש הן את החוקרים, בשלב שבו החקירה מתנהלת, והן את בתי המשפט, ברגע שנמצא אדם החשוד בביצוע העבירה ומוגש נגדו כתב אישום.
רקע היסטורי לגבי ישראל
עד לשנת 2005, השנה בה כותב מאמר זה פרש מהמשטרה, היו במערך הזיהוי הפלילי שני מדרגים בלבד, טכנאי זיהוי, שהיו פרוסים ברמת תחנה או מרחב, ומומחי מעבדה ניידת שהיו פרוסים ברמת מחוז. ההבדלים בין שני המדרגים הנ"ל התבטאו בדברים הבאים: - טכנאי הזיהוי עסקו בכל מגוון העבירות, החל בגניבה וכלה ברצח. - טכנאי הזיהוי היו כפופים מקצועית למז"פ, באמצעות היחידה לסיוע מרחבי, ופיקודית לתחנה או למרחב בו הם שירתו. שרשרת הפיקוד כללה ראש חוליה או ראש מחלק, תלוי בגודל יחידת הזיהוי, קצין חקירות יחידתי ומפקד התחנה. - בגמר טיפול בזירה, או באירוע, הם הגישו דו"ח פעולה שפירט את סוג האירוע (גניבה, התפרצות, שוד וכדומה), פעולות שהם נקטו בזירה (צילום, פיתוח ט"א ועוד), איזה מוצגים נאספו ולמי הם הועברו (לחוקר או ישירות למעבדות מז"פ) ולעיתים גם את שיטת הביצוע. (בעיקר בעבירות של גניבה, התפרצות, גניבת רכב וכדומה). - טכנאי זיהוי לא הגישו "חוות דעת של מומחה" למעט בשני תחומים בהם הם הוכשרו במיוחד: בדיקות זיופי רכב וחקירת דליקות. בשני תחומים אלה הם היו "כפופים" למעבדות הרלוונטיות במז"פ, מעבדת סימנים וחומרים ומעבדת חקירת הצתות בהתאמה. - חוקרי מעבדה ניידת היו מוזעקים לזירות מורכבות, שהיה צורך להפעיל בהן אמצעים שלא עמדו לרשות טכנאי הזיהוי, לזירות שהיה צורך לשהות בהן זמן רב, או לחזור אליהן להשלמת בדיקות, ובאירועים עם משמעות ציבורית גדולה, כגון פגיעה במוסדות ממשלה או בנבחרי ציבור ולדוגמה: רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. - אזעקת חוקרי מעבדה ניידת הייתה נעשית ע"פ דרישת קצין חקירות יחידתי או ראש חוליית או מחלק הזיהוי. בכל מקרה אישור להגעתם היה צריך להתקבל מראש מדור מעבדות ניידות. לעיתים, חוקרי המעבדה היו מתייצבים באירוע מיוזמתם, כאשר לדעתם היה ביכולתם לתרום לפיענוח טוב יותר של העבירה. - בגמר עבודתם הם היו מוציאים חוות דעת של מומחה, על כל המשתמע מכך! בנקודת זמן מסוימת, לאחר שנת 2005, שונה מעמדם של אנשי השטח מ"טכנאי זיהוי" ל"חוקרי זירה", כאשר לשינוי הזה היו שתי מטרות:
מה קורה בארץ לעומת חו"ל
עם שינוי המעמד בישראל מ"טכנאי זיהוי" ל"חוקרי זירה", ניתן היה לצפות שגם התוצרים של אנשי השטח ישתנו והדו"חות שהם מוציאים, גם אם לא תחת כותרת של "חוות דעת מומחה", יכילו פרטים לגבי ניתוח הזירה ומסקנות. ניתוח זירה, המבוסס על הבנת משמעות הממצאים השונים שנאספים ומתגלים בזירה, יכול לתת מידע לגבי היכן עמד קורבן, היכן היו תוקפיו, מה הייתה דינמיקת התנועה ביניהם (מי התקרב אל מי), באיזה כלי נשק נעשה שימוש ומה הייתה כמותם ועוד פרטים שונים, המשתנים מזירה לזירה ומסוג אירוע אחד לאחר. המסקנות אמורות "לספר" מה קרה בזירה, למיטב הבנת חוקרי הזירה, ע"מ שפרטים אלה יובאו בפני החוקרים, שלא תמיד מגיעים לזירה, ואח"כ בפני הגורמים המשפטיים, הכוללים שופט, או שופטים, תובעים וסניגורים, שרק במיקרים נדירים מגיעים לזירות. חוקרי המעבדות הניידות היו אמורים להמשיך ולספק חוות דעת של מומחה, מפורטות וכמובן עם סעיף של "מסקנות", שהוא אחד מהמייחדים של עבודת עד מומחה. לצער כולנו, שום דבר מהנ"ל לא בוצע ולא מבוצע. לצורך כתיבת מאמר זה, פניתי לקולגות מחו"ל, במעמד של חוקרי זירה (CSI – Crime Scene Investigators) ושאלתי אותם לגבי תוצרי עבודתם, כולל דוגמאות של דו"חות שהם הכינו באירועי עבר. קשה היה לקבל תשובה מפורטת בגלל הרגישות של מסירת פרטים כאלה, אך לבסוף קיבלתי את התשובה הבאה, מחוקרת זירה בריטית, אותה אנסה לתרגם כמיטב יכולתי:
The basic info we include is what info we know before attending, a description of the scene, who we spoke to, note any consideration of bias, hypothesis prior to our exam, MO, Record and exam strategy, note if there are any limitations to our planned exam strategy, record what our exam included, recording any specific images of note such as ridge detail 1:1 photography or footwear, a summary of our interpretation posts our exam and then list any further work that is required.
"האינפורמציה הבסיסית שתיכלל היא איזה מידע קיבלנו לפי ההגעה לזירה, תיאור של הזירה (נעשה בד"כ מילולית, בשרטוט או בצילומים – ל.נ.), עם מי שוחחנו בזירה (לאחר בדיקה מדובר בשיחות עם שוטרים, עדים, קורבנות – ל.נ.), תיעוד אפשרויות של הטייה, תיאוריה לגבי מה שהתרחש לפני תחילת הבדיקה, שיטת ביצוע של העבירה, אסטרטגיה של תיעוד ובדיקה, תיעוד אם ישנן מגבלות לגבי האסטרטגיה הנ"ל, תיעוד של מה החקירה כללה בפועל, איכות צילום בהתאם לממצא, למשל טביעות אצבע ביחס של 1:1, תקציר של המסקנות לאחר החקירה ואז רשימת פעולות המשך נדרשות."
מי שראה דו"חות ביקור בזירה, מה"דור" של טכנאי הזיהוי, או "דו"ח מסכם חקירת מז"פ", של דור "חוקרי הזירה", יבין את ההבדלים בפירוט שיטות החקירה, בגישות לחקירת הזירה וכמובן בסעיף המסכם של "מסקנות", בין הדו"ח הישראלי ובין הדו"ח הבריטי!
נקודה מצערת יותר היא שלא רק ש"חוקרי הזירה" לא העלו את רמת התוצרים שלהם והחלו לכתוב דו"חות שמשתווים, לפחות מבחינת מבנה ותוכן, לחוות דעת של מומחה, אלא גם חוקרי מעבדות ניידות הורידו את רמת התוצרים שלהם וגם הם משתמשים במסמך של "דו"ח מסכם חקירת מז"פ" או "דו"ח בדיקת זירת עבירה", מה שנותן בידם את האפשרות להתחמק מכתיבת מסקנות! בוודאי תישאלו מדוע הם מתחמקים מכתיבת סעיף של מסקנות, כפי שמתחייב מעבודה של מומחה? התשובה היא פשוטה: הם חוששים מחוות דעת נגדית, שתערער את המסקנות שלהם ותוכיח שהם שגו....
לכן היום הדו"ח כולל פרטים כגון: תיאור נסיבות האירוע (בד"כ תיאור האירוע ע"י נציג מהחקירות), עיקרי פעולות וממצאים בזירה (צילומים, דגימות ותפיסת מוצגים) והנחיות מה לעשות עם המוצגים. (שמירה ביחידה, העברה למעבדות מז"פ, העברה למכון לרפואה משפטית וכדומה). מתוך הדו"חות הנ"ל לא ניתן להבין מה התרחש בזירה, מבחינת דינמיקה בין המעורבים וסדר פעולות אפשרי, וההבנה נשארת לפרשנות של החוקרים, בשלב ראשון, ושל תובעים וסניגורים בשלב הבא.
מה החשיבות של דו"ח מפורט
חשוב להבין שלא כל עבירה מפוענחת באופן מיידי, או זמן קצר לאחר האירוע, ויש כאלה שייקח אפילו שנים עד שיפוענחו. מי שמכיר את המושג על"ן (עבריין לא נודע) יבין במה מדובר. לכן יש חשיבות לחקירה מפורטת, מעמיקה ומקצועית, כזאת שתאפשר להבין מה היה בזירה ומה התרחש בה, גם שנים רבות לאחר האירוע, כאשר חשוד אפשרי נתפס ומועמד לדין. גם בשלב הראשוני של החקירה המשטרתית יש לדו"ח כזה חשיבות, לדוגמה בהבנה של שיטת ביצוע. כך לדוגמה, במחלק עליו פיקדתי זיהינו פורץ שנהג לטפס, בימים מסוימים בשבוע, דרך מסתורי כביסה, לפרוץ לדירות, לחפש אך ורק כסף מזומן ואז להסתלק. הזיהוי שמדובר באותו אדם נעשה ע"פ ט"א שהשאיר בזירה וע"פ עקבות נעליים שהושארו בחלק הפנימי של מסתורי הכביסה. ניתוח של ימי ושעות פעילות יחד עם הכרת האזור ה"חביב" עליו, הביא לפריסת כוחות בילוש סמויים שם ולתפיסתו "על חם"!
ממצאים מהזירה, בעיקר ייחודיים או כאלה שהיו נסתרים (Latent) והתגלו באמצעים שונים, יכולים לשמש גם כ-פח"ם (פריט חקירה מוכמן), כלומר מידע שרק מבצע העבירה וחוקרי המשטרה מכירים. זה יכול לעזור לזהות מתחזים, כאלה שטוענים שביצעו את העבירה אבל לא עשו זאת בפועל, וכמובן לקשור מבצעים לזירה, בזמן מתן עדות תחת אזהרה או שיחזור. בשלב מאוחר יותר, במידה ומגיעים להליך משפטי, הדו"חות המפורטים מאפשרים למעורבים בהליך, עורכי דין ושופטים, להבין מה התרחש בזירה, מבלי לבקר בה ממש, מה גם שלאחר שנים היא יכולה להשתנות לגמרי. ההבנה הזאת יכולה לסייע לתובעים מחד, ב"קשירת" נאשם לזירה, ולסניגורים, דווקא ב"הרחקת" מרשם מהזירה ומהממצאים שנאספו בה, מאידך.
אז מה צריך לעשות?
על עורכי הדין השונים, המסתמכים על התוצרים של מערך הזיהוי הפלילי, כולל אלה מהתביעות, מהפרקליטות וכמובן הסניגורים, לדרוש מהמשטרה ש"חוקרי הזירה" שלה ובטח ש"חוקרי מעבדות ניידות" שלה יפיקו דו"חות איכותיים ומפורטים יותר. לא די בדו"ח ברמה של "הגעתי, צילמתי, אספתי" ודי, יש צורך גם בתיאור של מה התרחש בזירה, למיטב ידיעתם, והנחיות לפעולות המשך. בטח ובטח יש לדרוש מחוקרי מעבדה ניידת לשוב ולכתוב חוות דעת של מומחה, בדגש על כתיבת סעיף של "מסקנות", כי לשם כך הם נועדו ומשום כך הם עוסקים רק במספר קטן יחסית של זירות (בערך 50-60 בשנה) לעומת חוקרי הזירה של יחידות השטח, שמטפלים במאות ואפילו באלפי אירועים.
